קשיים בלימודים ובהתפתחות 

קשיים בלימודים ובהתפתחות

כמה פעמים הוזמנת לביה"ס של ילדך וזכית לשמוע משפטים כמו:

הילד עצלן, לא מקשיב, מפריע תמיד ומורחק מהשעורים, אינו עומד בקצב הלימודים של הכיתה, ציוניו ירודים....  "בלי רטלין הוא לא יכול ללמוד"

לילדך קשה  להתרכז בשיעור בבי"ס, הוא אינו מסוגל לארגן את חומר הלימוד, אינו משלים משימות או מתקשה בביצוע מטלות, יתכן שאף סובל מחרדת בחינות, צריך תמיד לקום מהכסא.

במקרה הטוב הילד נתפש ע"י המורים "כבעל פוטנציאל לא ממומש", "הוא יכול אבל לא מספיק מתאמץ".

הילד עושה טעויות בהכנת שיעורים או מטלת ריכוז אחרת, לא שם לב לפרטים.

אתם ההורים מוצאים את עצמכם חסרי אונים מול הילד והמערכת ובלב תקווה "אם רק היה מרוכז ושקט הכול היה שונה"

בהפרעת קשב וריכוז נוטים לייחס תשומת לב מרובה ולהתמקד בהישגים בלימודים. על ההיבט הרגשי של ההפרעה והתופעות הנלוות אליה כתבתי במאמרים הקודמים. במאמר זה אתרכז בהיבט הנוירולוגי הקשור להפרעת קשב וריכוז, שבא לידי ביטוי בקשיים בלימודים ובהתפתחות. הקושי בלימודים מורכב משני פרמטרים עיקריים: בעיית ריכוז ו/או ליקוי למידה כלשהו.

המוח הוא מערכת כימית-חשמלית. לפולסים החשמליים במוחנו קוראים גלי מוח

לצורך למידה וקשב המוח משתמש בתדר גבוה-           גלי  בתא  (13- 35 פולסים בשנייה)

לצורך פעילות תנועתית חושית בתדר -                       גלי  אלפא (8-13        "          "    )

במצבי מנוחה, חלימה בהקיץ, ניתוק מהמתרחש, תדר- גלי  תטא   (4-8          "          "   )

כדי ללמוד ולהיות קשוב ומרוכז המוח משתמש בתדרים גבוהים של גלי מוח, ילדים שיש להם קושי בוויסות גלי המוח המהירים "מנסים" לעורר גלים מהירים אלו ע"י תנועתית או דברנות יתר ולפיכך מגלים סימנים של היפראקטיביות. בהקשר של למידה וקשב המוח יתפקד במיטבו כאשר הוא שולט בוויסות התדרים אלפא, ביתא ותטא. מיומנויות הקשב והריכוז תלויות ביכולת של התלמיד לווסת את פעילויות המוח הגבוהים. במקרים רבים אפשר וניתן ללמד את המוח לשלוט בוויסות תדרי המוח הנחוצים לריכוז קשב ולמידה ע"י תרגילי תנועה וע"י שליטה בנשימה. המוח צורך לפחות 30% מהחמצן שאנו נושמים, מכאן אפשר להבין שעל ידי שליטה בנשימה והזרמת חמצן למוח תתאפשר שליטה בקשב ובריכוז. דרך טובה ומיידית להפעיל את גלי המוח הגבוהים, במיוחד כאשר המוח עייף ולא מרוכז היא להזרים אליו הרבה חמצן במכוון. (*דוגמא לתרגיל נשימה מופיע בסוף המאמר בפרק הטיפים)

הבעיות הלימודיות בבי"ס נובעות גם *מחוסר ידע איך ללמוד נכון, *מקשיים בהבנת הנקרא, *קשיים בקריאה, *קושי שפתי אחר, *יש ילדים שאינם מתחברים למורה, *לשיטת הלימוד שלו, *יתכן ואינו מבין אותה, *הצפיפות בכיתות אינה עוזרת אלא מקשה להגיע אל כל ילד וילד. לא תמיד הוראה מתקנת עוזרת – צריך להקנות כלים מיוחדים ללמידה נכונה, כלים שמלמדים את הילד להיות לומד עצמאי. ראשית יש לאתר מהי הבעיה, מהי הסיבה האמיתית לקושי ואח"כ לטפל בה.

אסטרטגיות למידה הן הדרך ללמוד איך ללמוד, או איך ללמוד בדרך יעילה יותר. אסטרטגיות למידה הן הכלים ודרכי הפעולה שאותם מאמץ התלמיד במטרה להבין וללמוד חומר חדש או להכין מטלה. אסטרטגיות אלו משפרות את זכירת החומר הנלמד, מסייעות ביכולת הוצאת העיקר מן הטפל, מאפשרות לתכנן ולארגן את החומר הנלמד, ומכאן ליכולת לענות נכון על שאלות. אסטרטגיות למידה נועדו לשפר את איכות הלמידה. חשוב לדעת!!! לכל ילד ואדם דרך משלו לקלוט מידע (דרך ראייתית או שמיעתית או תחושתית או שילוב ביניהם) חשוב לאבחן מהי הדרך של ילדכם לקלוט מידע וללמד אותו אסטרטגיה מותאמת לדרך שלו, לחוש הספציפי שהוא משתמש בו לקליטת מידע.

המוח שולח מסרים בעזרת הגוף, ותנועות הגוף מבוצעות ע"י שרירים המקבלים מסרים מהמוח אולם, גם שרירים יכולים לשלוח מסרים למוח תוך שימוש באותה מערכת עצבים. המוח מגיב לאותם מסרים ויוצר תת מבנים נוירולוגים כדי להסתגל טוב יותר. במידה ומסרים המבוססים על תרגילים ספציפיים ממשיכים להגיע בעקביות בתקופה של לפחות שלושה חודשים, אזי תפקודים רבים שלא היו מפותחים יכולים להשתפר ולהוביל את המוח לתפקוד טוב יותר.

מיומנויות הלמידה מתפתחות בשלבים המאפיינים את תהליך ההתפתחות השלם של האדם. כל שלב תלוי בהתבססות התפתחות השלבים הקודמים, התנועתיים – חושיים. מיומנויות אלו מיוצגות במוחנו ע"י מבנים / נתיבים נוירולוגים ספציפיים. מאחר וקשרים אלה הם ישויות פיסיות ניתן לעורר ולפתח אותם באמצעות אימון ותרגילים מכוונים. (*דוגמאות לתרגילים בחלק של הטיפים).

איך תוכלו לעזור לילדכם בקשיים הקשורים בלימודים והתפתחות

אבחון ממוקד של הקושי בלימודים

ראשית על מנת לעזור לילדכם בלימודים, חשוב לאבחן במדויק איפה נמצא הקושי. איזה סוגים של טעויות או שגיאות הוא עושה, קריאה? כתיבה? הבנת הנקרא? וכדומה.

הקניית אסטרטגיית לימוד מתאימה

לכל ילד ואדם ישנה דרך ייחודית שבה הוא מעדיף לרכוש ידע. האם הוא נעזר בחוש השמיעה, הראייה תחישה או שילוב של שניים. יש ללמד אותו איך ללמוד בהתאם לדרך שמתאימה לו. (ישנה דרך פשוטה וקלה כיצד למצוא את העדפה של ילדכם לרכישת ידע, קראו באתר שלי את המאמר – איך לזהות את החוש המועדף לרכישת ידע)

לעורר בילד מוטיבציה ללמוד

הרצון ללמוד הוא טבעי, ילדים הם סקרנים מטבעם ואוהבים ללמוד בתנאי שהם רוכשים כלים וידע שעוזרים להם להגשים את שאיפותיהם ושעוזרים להם לחיות חיים טובים יותר. מצאו דרך להראות לו את הקשר בין הלימוד ובין המטרות שלו בחיים שאלו את ילדכם מה הוא יכול להפיק מהידע שהוא רוכש, איך הוא יוכל בעתיד להשתמש בו לטובתו. כך תגרמו לו לרצות ללמוד. במקום להכריח אותו ללמוד, אתרו יחד איתו את המטרות שלו.

מתן אפשרות בחירה

כשאתם נותנים לילד מטלה למשל: לקרוא רשימת מילים והוא מתנגד. כתבו 10 מילים ואמרו לו לבחור 5 מתוכם – תנו לו אפשרות בחירה והוא ישתף פעולה יותר בקלות. רוצים שהילד יעשה שיעורי בית, תנו לו שתי משימות ובקשו ממנו לבחור מי תהיה הראשונה ומי השנייה.

תרגילי קואורדינציה המגרים את אזור המוח

מחקרים מראים שככל שנוצרים גירויים אשר נועדו להפעיל בו זמנית את צד ימין ושמאל של המוח וקיימת התמדה בתרגול, יש שיפור משמעותי בהתמודדות עם הפרעת הקשב והריכוז. (על שיטת 'תרגילי מוח' אפשר לקרוא באתר שלי)